שלום אטלי עו"ד ונוטריון

 

אובדן העצמאות

 

 

בימים אלה, חוגג עם ישראל את יום העצמאות ה-73, ומה מצבו של המשפט העברי במדינת ישראל:

 

- בבתי דין רבניים:

 

בבג"ץ סימה אמיר, קבעה השופטת א' פרוקצ'יה כי בתי דין רבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים ובנושאים נוספים שהחוק לא הסמיך אותם לדון בהם.

פסק דין תקדימי זה חולל מהפכה וכרסם באופן משמעותי בהיקף סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים.

בכך, נתקעה, במדינת ישראל, מסורת עתיקת יומין, שראתה בבית דין סמכות רוחנית, תורנית ולאומית המוסמכת לדון דין תורה בין שני יהודים.

ואפילו, כאשר הצדדיים מסכימים להתדיין בבית דין רבני, אין יותר לבית דין רבני סמכות, מאז פס"ד פרוקציה.

 

- בבתי דין לממונות:

 

ב"ה יש מספר רב של בתי דין לממונות בישראל.

כתב הרה"ג יועזר אריאל בספרו "דיני בוררות", עמ' תמט.

"יש לציין שאילולא לא נחקק חוק הבוררות היה פסק דינו של בית דין הדן על פי דין תורה ניתן לחוכא ואיטלולא כי הצד המחויב לשלם לא היה ממהר לבצע או שכלל לא היה מבצע את פסק הדין.

כמו כן חלק גדול מהציבור היה נמנע מלתבוע בדין תורה כיון שביה"ד לא היה מוסמך לאכוף את הצדדים לבצע את פסק הדין.

לכן חסד גדול עשה הקב"ה עם דורנו ונתן סמכויות מכה החוק לבתי הדין הדנים לפי דין תורה והעמיד משפטי הדת על תלם, וכשם שהעמיד לנו שופטים על פי דין תורה כך גם העמיד לעזרתם שוטרים המוציאים את דין התורה לפועל".

 

כיום, כל בתי דין לממונות פועלים תחת חוק הבוררות, תשכ"ח – 1966.

המסגרת שנבחרה, מרצון, ע"י בתי הדין לממונות, הנה מסגרת הבוררות, ולא בכדי: זאת היתה הדרך שבלעדיה אי אפשר לאכוף פסקי בתי הדין, וממילא אין משמעות לדין תורה בישראל.

 

'חסד גדול עשה הקב"ה עם דורנו'. אלא שמשנכנסו בתי הדין לממונות תחת מטרית חוק הבוררות:

 

 בתי הדין לממונות אבדו את עצמאותם. על פי חוק הבוררות,

 

• פסק בורר כפוף לביקורת של בתי המשפט, שיכול לאשר אותו או לבטל אותו.

• כדי שפסק בורר יהיה אכיף, עליו להיות מאושר ע"י בית המשפט. בדיונים אלה בפני בתי משפט, שיכולים להמשך שנים, התובע, שכבר זכה בדין תורה, חייב לעבור, לא פעם, דיון מחדש עפ"י חוק המדינה.

• דייני בית הדין לממוניות עלולים לבא בעל כרחם ולתת דין וחשבון על פסיקתם, לפני שופטי בית המשפט.

 

 יותר ויותר, הוכנסו בדיוני בתי הדין לממונות ערכים של המערכת המשפטית של המדינה, אותה השתדלו הצדדים להרחיק בלכתם לדין תורה.

 

• סדרי דין, שנחשבים לתקנים יותר מאלה של המשפט  עברי, הונחתו בבתי הדין לממנות תחת הדרישה של תקינות, שקיפות, התאמה לנורמות מתחדשות.

• הדין המהותי התורני נדרש להתאים את עצמו לרוח הזמן. הצמדה, הוצאות, נזקי גרמא הפכו למחויבי המציאות. לא היה בדרישות אלה פגם כלשהו לולא הן באו ממערכת משפטית עליונה אל מערכת משפטית שעבר זמנה.

 

 אך יותר מכל דבר אחר, דין תורה, הנהוג בבתי הדין לממונות, הפסיק לשאוף להיות הדין הלאומי של עם ישראל. דין תורה הפך להיות דין גלותי, שחי בחסדי הריבון, במקרה ריבון יהודי.

 

 אין הבדל היום בין בתי דין לממונות, הקיימים במדינת ישראל, לאלה הפועלים בצרפת, באנגליה ובארה"ב.

 

'חסד גדול עשה הקב"ה עם דורנו' שהקים לנו מדינה בארץ ישראל, אבל ספק אם נחה דעתו מחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.